Public Opinion in Social Media and the Policy Making Process: The Presence of Public-Generated Content in Elected Officials' Agendas

Abstract

Social media is widely used by the public and governments alike. Though past and current research has extensively examined the practical aspects of social media usage patterns by governments, elected officials and the public, there is a theoretical gap regarding the actual association between public opinion which is expressed on social media and the policy making process. This study examines this relationship by exploring the conditions under which publicgenerated social media content is present in policy makers' agendas. A quantitative timelinebased text analysis was conducted on 354,358 Facebook comments from the accounts of 109 municipal Israeli politicians and 1,792 city council meetings protocols. Findings indicate significant correlations between the presence of public-generated content in social media in the agendas of politicians, to personal and structural characteristics of politicians and municipalities: The politician's political classification (mayor/ not-mayor) and his tenure, the population's size and socio-economic rating. Results testify to the conditionally affective involvement of the public in the policy making process in the era of the digital wisdom of the crowd. This study is the first to present a theoretical and empirical mapping of these conditions and circumstances in which it occurs.

Alternate abstract:

בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב במדיה חברתית ע"י הציבור כמו גם על ידי מוסדות השלטון השונים7 מחקרים רבים בעבר ובהווה התמקדו בניתוח דפוסי השימוש במדיה חברתית של גופים ציבוריים, נבחרי ציבור והציבור עצמו, אך עדיין קיים פער תאורטי ביחס לקיומו של קשר בין דעת קהל המבוטאת במדיה חברתית לבין תהליך המדיניות7 מחקר זה בוחן זאת באמצאות בדיקת התנאים והנסיבות שבמסגרתם תכנים שנכתבים על ידי הציבור במדיה החברתית נוכחים בסדר יומם המקצועי של קובעי מדיניות7 במסגרת המחקר בוצע ניתוח טקסט כמותני, על בסיס ציר זמנים, של 358,354 תגובות בחשבונות פייסבוק של 011 נבחרי ציבור מקומיים וכן של 792,1 פרוטוקולים של ישיבות מועצות הערים7 הממצאים הצביעו על קשר חיובי מובהק בין נוכחותם של תכנים שנכתבו על ידי הציבור בחשבונות הפייסבוק של הפוליטיקאים, בסדר יומם המקצועי של נבחרי הציבור, למאפיינים אישיים ומבניים של הפוליטיקאים ושל הרשויות המקומיות: סיווגו הפוליטי של נבחר הציבור )ראש עיר / חבר מועצה(, ותק כהונתו של נבחר הציבור, גודלה ומעמדה הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה7 ממצאים אלה מרמזים על יעילותה המותנית של מעורבות הציבור בתהליך המדיניות בעידן חכמת ההמונים הדיגיטאלית ומחקר זה הינו הראשון להציג מיפוי תאורטי ואמפירי של התנאים והנסיבות בהם היא מתרחשת.