הגרסה שלנותכנון בית הפלמ"ח ומוזיאון בגין כמרחבים מעצבי מורשת

Abstract

מחצית nה של ת הnה המה במס ב ה ךריים הומ ר םל אלת שלית תמ 1, חפך ה י למוסד השמד בקדמת הבמה של הע יה המ וrלי ולמשתתמרכטי עצוב מרחבי הויר החברה המעב תועה ר ה ל במיחה לעבר ייפת ןנוסיטלניה, שסורף את מערכית בען הפוסיט- הניע לאומיע הברו וקבוצות לצאת ל ל חבש שורשיםי מתיד אי למצ ;מורש ת;. אל ה העצום במוזיאומים הי סומות- וזיאליוה, מ : גוז יאויא ים, א תרים תיסטיא ארר ורא אר ושאיים, ומבע החייאה והמ ת ם מן העבר תונענ אלה אם כי בא ע שר הנ ישראל לו הנ תאחרונת חוקא קרוב למא מוזיאו היסיט אתר מו ר תוכגמ n ה לייצר מר תוותייס שימצבו את סוכר התצונה במרכו ן הישראליב המ וצ ר תח ה י - עצ אקדמית תחל מששת השמונים של חמאה שעברה עיקר עיסוקר של תרחם ת הוא בחקר המוזיאונים כמ מ תרבתיים, חבר ש תוך התמת במק ורותיהם במאבייניהבמ טרותמ ב מרכזיים םימוע רבית תויקרי המוזי תכ האנתרו םילוה, הסוצ וליבשדי התר צדר*

מחקריהם מתמקדים ביקה שבין הנרטיב של המו זיאון - הסיבר שמ םתליר - :תרבותי חוא חיי ךלא החיא ייאמת טיבית אחר ר לוסוכ ש ה ם ל חם תקרים דוגמת- מישל פוקו NMschel, Foucaaloבייר טרה iene, (Norבנריקט enodistפ, (Andemonאריק הובסא e, Robiawmומ ריס הלבווא 0daiee (bunchs קםישט מביר החוקרים באים מהדייציכלעה טורית, או הניאוגרפיה ההיסטורית א לומ שחמחקר המוז יאולוגי תוא תם אינטר יסציבלינר באוי נשע על רחב ומגוו המקירות המצןטטיס בעבה R מתייחסים ברובם לא ה תרבית המחר), א הרואה במוזיאון ניב משת מוצים האית רת ת הפו חברתית התרבותת; המוזיאןך, לתביסת רבם מחקרים אלת, רוא מננון ממשדי תוי שתכליתו לשמר מוקדי חברתי ה א משמש זירה למב של קבוצת מתחרות או תגשות להנשמ תמ של מוז תצופת מרות שמעטים יכולמ ל בתן.

אולם בץ אמ יצא המו יאוך אל הפוש א אם לא, אבשרלמצוא מכנה משרתר ין כל הימים ונא רן לשמר את הסיפור שיקר ללבם יילהנת ו ר הבאים בתברת הה הט דוגמת תחברה הישראלית, שככוש כל ח תחולל א ק מתע כ ע תזכות תרת הynל הלאומ המת למיסדי ה ים שר ד ה שלהס שפעת סימרם על הסיב ת תפקיד ם המרכו ה ששים את באמצשת האחדת גרסת העבר של ה הה נטלו-הל n חבלטת לבניין ה תרומה R א ת ערש - תיסטורב הברתע תרבי ותרבת רו מ ית גם ל באים.

הרטוריקה של הל המ וזיאלית מרבה ל ה שת ונח e יהנחלהי", ילמע תדורות הבאי ם ים רואים בה ם מטרת מקודשת. הנחת היסור של ם חיא כי המ טנע בצה על תמיס מ העד ויןקרה ברתת, ותבק לייצר nך ש ורשת, ערכים,

זהות הפרמטרי תאלה מתמ ודדו ת צ מ מוו בחשק ירצאי המל נמ חלחיי וי המחתרותי),ותיקי הטנים מדק יחיזות צבאיות צאצ של בני העליות וחדות השונמ ; ממ ש ל התיבת ועו כול רואים את עצמם ם אל סיטר-מעל חצי וני המקובלל םאותרימבשאיבה סווא שדייבונ של גרשתמ תנוגע אלינ יוסבע במיכרו הישראלי , והמ הלו הוצות המתרת איבן מתשת רק מתב ערכיפ ומס יררם מתנ בנוגע לעבר א תניסיון לחשיפיע, בא םעת הת י ה,כשה יטש נם על מקום א אומה לרכש ה חת במ הלאומיות המתר תוצ ד- לןכות ירטיס בתהלר ה חבניתו שה ר ב הנוכחים באים.

ואת תוך אמוהבונת של סיפר רעבר שאו ם מבקטים לקדם, וברלו ונטיןת שלו ווה ולעתיד של המדיעה הל בר התכי ה1 יתן יהיה לשמר רכיס ת יטם ל םי n ם תולכים ונעלמהתודעה הל מוזיאון , תוא הכלי שבאמצת אר בע רנל בה יסשוריה, ה שא ליוצר מרשת, אר מיל האמצע שוע ל יחסיפר טלהם, גרסתם למי תק א בתהום חנשיית י מרתק ב ן הרצן בתיע עבר התביסה הא קדמית םירו ש בדות !וה תקרבות ככול האפשר אל ייתאמי- ו אישי הה דוק של מי יסרי המוזיא ינושא חמצג סמ שמשת התי ר מסוימת של הה יא

.הפלטטרמה שעליה מתרחש תחליך התכוך של הסיט ם במ וז יאונם הה יס ברי המארשת באר n א למאבק על הנחלת הנרoה ה ,רה שמתמודדת ע ש ול גוסטיסכמ : אילצים של מ , תקציב ח תצוגה. בהקשר זה ראוי לציי כי המוזיאונים ההיסכורעם ואתרי המורשת הס רק הלק מחכלים טסוכני הזיכרון הס א ם כ להביע ת,הם מתווספים אל אמצ ם דוגמת- אתרא קר דאת ומ הנצח רת חקר י נס ואירת , פעילות תכית בבתי הט סנר ה הלא -בורמאלי, ושד הרטוריקה של הל המ וזיאלית מרבה ל ה שת טנע בצה על תמיס מ העד ויןקרה ברתת,

Alternate abstract:

This dissertation explores ideological representation through exhibit spatialization in museums. This inquiry centers on two historical museums in Israel that, as heritage sites, figure prominently in the nation’s geography of historical memory. This study examined two cultural enterprises that were intended to be memorial sites, and analyzing the planning process of designing the exhibition space to tell a historical story. This dissertation discusses the methods by which the founders of the Palmach Museum and the Menachem Begin Heritage Center tried to design representative spaces that would function as a "journey through time." This planning is understood in terms of the cultural geography of memory and heritage.

The Museum serves as an important instrument for creating identification with and connection to a particular place. Museums also represent the cultural values of the society for which they were established. The establishment of the two museums under study was the result of cultural, social, and political processes that have accelerated the establishment of heritage museums in Israel since the 1970s. Scholars attributed this development to the shift in cultural hegemony in Israel following the Likud's rise to power in 1977. The post1977 undermining of the previously dominant national narrative led many Israelis to seek information regarding their roots in the near past. The trend of yearning to document and preserve the near past is not unique to Israel; in fact, it is rooted in a global wave of nostalgia in a post-modern world. Feelings of identity crisis and yearning for an imagined disappearing world of traditional values, have led many individuals worldwide to searching for meaning and authenticity in ways that often incorporate museums and heritage sites.

This study focuses on two heritage museums established at the end of the twentieth century that represent conflicting political positions. The dissertation analyzes the processes that shaped the planning of the two heritage-formation projects, in terms of both ideological content and exhibition space design. The founders of both museums tried to create experiential spaces that would establish their place in Israel's geography of memory. More specifically, they attempted to concretize the conceptual-ideological content of their exhibits with the design of those exhibits, seeking to create particular emotional responses, create specific identifications and incorporate the values of the representations in the museum visitors. Planners of both exhibitions sought to provide visitors with a favorable version of the national past, and define the role of the Palmach and Begin in the country's history. Moreover, planners also hoped to emphasize the long-term influence of both the Palmach and Begin on Israeli society, in order to make their heritages relevant to future generations.

The Palmach House is a museum that tells the story of a paramilitary group that operated in the years preceding the establishment of Israel, which was disbanded during the end of the War of Independence. The process of establishing this museum lasted from 1978 to 2000. The founders were Palmach veterans, who were a homogeneous group of warriors who "participated" in the history-making era presented in the museum. These founders were actively involved in planning the exhibition, and sought to restore the glory of the Palmach and negate competing and contradictory versions of the past that gained popularity after the Likud came to power. The founders’ goal was to independently define the decisive role the Palmach played in the War of Independence and its heroic history of establishing the state, as well as to define the Palmach's long-term effect on building and influencing the Israeli armed forces, and Israeli culture. This study examines the planning process involved in creating an exhibition that would make the Zionist ethos of the Palmach generation intelligible to younger Israelis. The exhibition required a design that would account for the founders’ assumption that visitors would have no prior knowledge of the topic, or hold distorted or inaccurate views that undermines the Palmach's version of Israeli memory. This strategy was based on a powerful sentimental, emotional appeal, whose strength was intended to create significant identification with the Palmach among the visitors in order to make them a part of the process of creating history, which happens while visiting the museum.