השפעת איכויות תנועתיות של ריקוד על המצב הרגשי בקרב ילדים בגילאי 8-12

Abstract

מבוא: מן הספרות עולה כי לפעילות גופנית וריקוד יש השפעה חיובית על מצב הרוח. נמצא כי פעילות גופנית מפחיתה רגשות שליליים, בעלת יתרונות בהשפעתה על מתח, דכאון, בלבול, כעס, מרץ ועייפות. בנוסף, ישנו קשר בין רגשות למנחים גופניים ואיכויות תנועתיות ספציפיות.

מחקרם של al et shafir( 2016 ,)הראה אילו אלמנטים מוטורים לפי אנליזת תנועה בשיטת לאבאן, תורמים לחיזוק רגשות ספציפיים, כאשר מתנועעים בתנועות שמכילות את אותם אלמנטים מוטוריים. בהתבסס על רשימה זו, הורכבו למחקר הנוכחי, שני ריקודים: הראשון, "ריקוד שמח" שהתאפיין באלמנטים המוטוריים שנמצאו כגורמים לחיזוק רגש השמחה והשני, "ריקוד עצוב" שהתאפיין באלמנטים שנמצאו כמחזקים רגשות של עצב.

מטרת מחקר זה, היא לבחון האם ריקוד בעל מאפייני תנועה שמחים יגביר את רגש השמחה ויפחית את רגש העצב, יותר מריקוד בעלי מאפייני תנועה עצובים, בקרב ילדים בגילאי 12-8 שנים.

המאפיינים התנועתיים העצובים אשר נעשה בהם שימוש במחקר הם: משקל פאסיבי- כבד או רפוי, גוף שוקע, הבאת הזרועות למגע בחלק העליון של הגוף וראש שמוט מטה. המאפיינים התנועתיים השמחים אשר נעשה בהם שימוש במחקר הם: קפיצה, ריתמיות, התפשטות של הגוף, זרימה חופשית, משקל קל, תנועות כלפי מעלה.

השערות המחקר: במחקר זה משוער כי ריקוד בעל איכויות תנועה שמחות יגביר שמחה ויפחית עצב בקרב ילדים בגילאי 12-8 ,בעוד שריקוד בעל איכויות תנועה עצובות יגרום להגברה מעטה או לא יגרום להגברה כלל ברגש השמחה ולא יביא לשינוי ברגש העצב. כיוון שפעילות גופנית משפרת את מצב הרוח, מצופה שכל תנועה תביא לשיפורו של מצב הרוח, אך מכיוון שנעשה שימוש בממד של איכות תנועה עצובה, מצופה ששימוש זה יגרום להשפעה הפוכה ושהשיפור יהיה פחות או בכלל לא, ברגש השמחה ולא ישפיע על רגש העצב.

משתתפים והליך: במחקר השתתפו 25 ילדים בגילאי 12-8 ,ממרכז הארץ. הניסוי בוצע במהלך יום אחד. המשתתפים למדו ורקדו שני ריקודים בעלי מאפייני תנועה שונים ומילאו שאלוני מצב רגשי לפני ואחרי ביצוע כל ריקוד.

כלי המחקר: שאלוני המצב הרגשי שנעשה בהם שימוש במחקר הם:

חיוביים רגשות למדידת שאלון. Positive and Negative Affective Schedule –PANAS .1 ושליליים.

2 .scale analogue Visual – סרגל אנלוגי חזותי. עבור כל רגש הנבדק סימן את תשובתו על קו רציף בין שני קטבים: מ"לא מרגיש את הרגש כלל" ועד "מרגיש את הרגש בעוצמה חזקה מאוד". בשאלון מופיעים שמונה רגשות )שמח/מאושר, סקרן/ערני, מפוחד/חרד, מופתע/המום, כועס/נרגז, גאה V בעצמי/בטוח בעצמי, עצוב/מדוכדך, שום רגש ספציפי(, בכדי שהמשתתפים לא יידעו על איזה רגש הם נבדקים במחקר.

תוצאות: מן התוצאות עולה כי לא נמצא קשר בין ריקוד בעל איכויות תנועה מסוימות לבין שינוי במצב הרגשי אצל המשתתפים.

מסקנות והמלצות: מסקנות והמלצות המחקר הנוכחי היא לבצע מחקר כזה בדרך איכותנית, אשר תאפשר למשתתפים לדבר על רגשותיהם ולא למדוד אותם על סקאלה מספרית. יתרה מכך, ייתכן כי ביצוע המחקר עם כמות גדולה יותר של נבדקים הייתה מצביעה על תוצאות שונות.

Alternate abstract:

Introduction: Research shows that physical exercise and dancing have a positive effect on mood. It has been found that physical exercise decrease negative emotions, and have positive influence on tension, depression, anger, and confusion. Additionally, there are relationships between emotions and body positions and between emotions and some specific motor qualities.

The study of Shafir et al (2016), shows which motors elements, according to Laban Movement Analysis, contribute to increase in specific emotions when people move movements that include these elements. Based on thislist, two dances have been composed for this research: "happy dance" that includes motoric elements which have been found to increase happiness, and "sad dance" that includes motor elements which have been found to increase sadness.

The aim of this study is to test the hypothesis that a dance with happy movement features will increase happiness and decrease sadness, more than a dance with sad movement features, among 8-12 years old children.

The "sad motor elements" which been used in this study are: passive weight, sinking, arms to upper body, and head down. The "happy motor elements" which have been used in this study are: jump, rhythmicity, spread, free (flow), light (weight), upward movements.

Hypotheses:

It is hypothesized that dance with happy movements qualities will increase happiness and decrease sadness among children 8-12 years old, while dance with sad movements qualities will increase less or will not increase at all happiness and will not affect sadness. Considering that physical exercise improves mood, it can be expected that any kind of motor activity will increase the mood. However, moving with a sad quality creates an opposite effect. Thus, the sum of these two opposing effects may lead to less or no increase in happiness, and no change in sadness.

Participants and Method:

25 children age 8-12 years old, from the center of the country, participated in the current research. The test was conducted in a single day. The participants learned both the "happy" and "sad" dances, and answered questionnaires about their emotional state before and after each dance.

Instruments:

The emotional state questionnaires that were used in this study are: 1. PANAS – Positive and Negative Affective Schedule – measures positive and negative emotions.

2. Visual analogue scale – Each Participant mark his answer on a line between two poles, for every emotion. The poles from "not at all" to "very much". Eight emotions appeared in the questionnaire: happy/ delightful, curious/ alert, scared/ anxious, surprised/ shocked, angry/ irritable, proud/ confident, sad/ melancholic, not specific emotion.

Results:

None of the dances had any significant effect on emotions.

Conclusion and recommendation: One suggestion is to build a study with qualitative tools, so the participants will be able to share and discuss their emotions. Moreover, it is possible that research with more participants will show different results.