Content area
Abstract
גוף המחקר בנושא חשיפה להזנחה ולהתעללות פיזית, מינית ורגשית בילדות הוא נרחב ביותר. מרבית המחקרים מדגימים כי להתעללות בילדות על ידי ההורה ישנה השפעה ארוכת טווח, הנוטה לפגוע בתפקוד הרגשי בבגרות, ובחלק מהמקרים, גם בתפקוד ההורי של שורדי ההתעללות. סקירת הספרות מתמקדת בתופעת ההעברה הבין- דורית של התעללות בקרב נשים, תוך התייחסות למשתני החשיפה להתעללות בילדותן ולסטריאוטיפים מגדריים כמבחינים אותן מגברים בהתמודדות עם ההתעללות. בהמשך מפורטות התיאוריות המרכזיות הקיימות היום להסברת התופעה, כגון תיאורית הלמידה החברתית ורה- טראומטיזציה. למרבה הצער, קיים מיעוט של מחקרים המתייחסים לחווייתן של אימהות פוגעניות שסבלו מהתעללות בילדותן מנקודת מבטן, אלא שניתן ללמוד עליה בעקיפין, למשל, מעדויות של ילדיהן או מתגובותיהן לחשיפה של ההתעללות. סביר כי הקושי לדלות מידע בנושא נובע בין היתר מרגישותו. תחום התרפיה באמצעות אומנות עונה על צורך זה, מכיוון שהוא מספק הרחקה יחסית מהתוכן הכאוב, וכן, ידע על תופעות שונות בהתבסס על אינדיקטורים ספציפיים. בעקבות זאת, במחקרים המשלבים בין תחום התרפיה באמצעות אומנות לבין תחום ההתעללות במשפחה, ישנה נטייה להשתמש במבחנים השלכתיים, וכך גם במחקר הנוכחי. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את חווייתן של אימהות מתעללות שעברו התעללות בילדותן, הן באמצעים ורבליים והן באמצעים אומנותיים. אופי המחקר הינו איכותני- נרטיבי, ובו השתתפו 10 נשים העונות על קריטריוני האוכלוסייה המתוארת. לכל אם ניתנה ההזדמנות לספר על חוויית ההתעללות, התוקפת והקורבנית, באמצעות שני כלים: האחד, ראיון סיפור חיים הממוקד בחוויה המשפחתית בתקופות הילדות והאמהות. השני, מבחן השלכתי RKFD (Drawing-Family-Kinetic-Regressed (לצורך הערכת החוויה המשפחתית בילדות, ומבחן נוסף KFD) Drawing-Family-Kinetic (לבחינת חוויית האמהות במשפחה בהווה. ממצאי המחקר חשפו דינמיקות נפשיות והתנהגותיות מורכבות בהתנהלותן המשפחתית של הנשים במעבר מילדות קורבנות לאימהות פוגעניות. חוויות הילדות הקשות חקקו בנשים חרדה פוסט- טראומטית, אשר בבגרותן נלווית לתפקוד ההורי שלהן. לחרדה נלווים אספקטים מיטיבים מועטים בעקבות היעדר הפנמה של דמות אימהית מיטיבה, ואת מקומה תופסים חסכים וצרכים לא ממומשים, אליהם מופנה קשב הילדים, לכדי שחזור חוסר הקשב ההורי שחוו האימהות בילדותן. למידת החיבור הרגשי לחוויות העבר משקל רב בשחזור הדפוסים הפוגעניים, ולחשיפה למסגרת טיפולית השפעה רבה במניעתם. ציורי המשפחה וההתבוננות בהם סיפקו אפשרות לשקיעה רגשית בחוויות המשפחתיות על רצף הזמן, הזדמנות לתמלל אותן, ומרחב של עיבוד ותובנה. ראוי להמשיך בחקר משמעות השימוש בצבעים, ויחסי הגודל והמרחק בין הדמויות, כמו גם לבחון את סדר החשיפה לכלים אומנותיים במערכי מחקר המשלבים בין חקר מילולי ואומנות.





